"הילד שלי לא אוכל כלום!" איך גורמים לילד לאכול בעזרת 5 צעדים מחזקים.

עודכן ב: אוג 11



הרבה הורים משתפים שהילד שלהם לא אוכל כלום , זו נקודה שהמענה עליה משתנה מילד לילד ומהורה להורה כי הכל תלוי בגישת ההורים לאוכל.


הרי אין ילד שבאמת לא אוכל כלום. יש ילד שבוחר במזונות לא בריאים ומעובדים במקום לבחור במזונות בריאים וטבעיים. יש ילד שלא משתף פעולה באכילת מזונות מסוימים ובהחלט יש גישה של ההורים בבית שלא מזמינה לאכול ולבחור במזונות בריאים.

דוגמאות לגישות שונות:

גישת הכוח- הילד חייב לאכול סלט או סוג ירק שלא אוהב

גישת ההשוואה – הנה תראה אח שלך אוכל את זה בלי בעיה אז למה אתה לא?

גישת חוסר החיבור- קח תאכל, בלי להסביר למה זה מומלץ ולמה זה עדיף.


לכן כשאנחנו כהורים רוצים שהילד שלנו יבחר ויאכל אוכל בריא , אנחנו צריכים לעודד אותו לעשות זאת והגישה שלנו צריכה להיות מותאמת, מחזקת, כזו שמזמינה את הילד לנסות ולהיפתח למזונות חדשים.

אין כאמור ילד שלא אוכל כלום. הרי אם הילד באמת לא אוכל אז סביר להניח שהוא היה סובל מחסרים תזונתיים או מתת תזונה / משקל וזה היה מתבטא בהתנהגות או בבריאות והטיפול היה בהתאם לכן חשוב לדייק את הנקודה שבה הילד נמצא בהקשר של אכילה ומנקודה זו להתחיל את השינוי ואת הצמיחה.


5 הצעדים שיעזרו לכם לשפר את האכילה אצל הילדים :


1. להשתחרר מהמחשבה ש- " הוא בטח שלא יסכים לאכול " , ברוב המצבים אנחנו כהורים מניחים שהילדים שלנו לא יוכלו מזון מסוים על סמך החשיבה שלנו ולא כי הצענו לו והוא סרב. לכן , חשוב מאוד לא להניח שהילד לא יוכל את המזון אלה להציע לו ולתת לו לעשות את הבחירה – לנסות או לא זה גם יחזק את העצמאות שלו ויעצים את יכולת קבלת ההחלטות שלו.


2. לדעת אילו לטעמים ולמרקמים שהילד אוהב לאכול ולא רק מה הוא פחות אוהב.

כשאנחנו ההורים מודעים למה שהילד שלנו אוהב לאכול אז ההצעות שלנו יהיו בהתאם לזה והפתיחות של הילד לנסות אותם מזונות / מרקמים וטעמים במתכונים שונים תהיה בהתאם. כך אנחנו שמים את הפוקוס על המזונות שכן אוכל ולא על אלה שהוא לא אוכל .

3. להוות עבור הילדים שלנו דוגמא אישית – זה מאוד חשוב והכרחי ! זה לא הגיוני להגיד לילד שיאכל מזון מסוים או אפילו שינסה אותו אם אנחנו בעצמנו כהורים לא אוכלים אותו או שלא מנסים אותו. הכל מתחיל מאיתנו ההורים, והגישה שלנו לאוכל שאנו צורכים, קובעת ומשפיעה על האכילה של הילדים שלנו ובהחלט גם על הגישה שלהם לאוכל שאותו הם צורכים.

4. להתייחס לצד הרגשי של הילד ולמה שהוא מנסה להגיד לנו – גם בהתנהגות וגם במילים. הרבה פעמים ההתנגדות של הילדים לאוכל מסוים או לאוכל באופן כללי נובעת מצורך בשליטה או כביטוי לרגש שאותו הוא מנסה לבטא.

לכן התייחסות למצב הרגשי של הילד ומענה מותאם יוביל את הילד לבטא את הרגש שלו בצורה אחרת שאינה קשורה במזון.


5. לבלות זמן איכות משותף במטבח- כשהילדים (במיוחד גילאי 2-5) מבלים זמן איכות ביחד איתנו במטבח, חווית החיבור לאוכל מתחזקת, לצד תחושת המסוגלות והפתיחות. כי אוכל עבור ילדים וגם עבור מבוגרים מהווה מקור שליטה וגם מקור להבעת רגשות ותחושות שאותם מתקשים לפעמים להביע במילים.

בנוסף, כשאנחנו מבלים זמן איכות עם הילדים במטבח אנחנו יכולים לשחק איתם "משחקי אוכל" שיזמינו אותם לנסות ולהתנסות. חשוב לציין שזמן האיכות לא חייב להיות ארוך , כך שעדיף זמן איכות אמיתי וקצר שבו אנחנו ב-100% עם הילדים מאשר זמן איכות ארוך שבו אנחנו נוכחים רק פיזית ליד הילדים.



יש לכם רעיונות נוספים? שתפו אותי!

ערין




יש לכם רעיונות נוספים? שתפו אותי!

בריאות, ערין