ללמד את הילדים לאכול בריא ומאוזן

ילדים בריאים, מאושרים וחזקים זו השאיפה של כל הורה בחיים !



בעידן שיש בו כל כך הרבה מחלות -

(לא עלינו) אנחנו רוצים לגדל ילדים בריאים, בעידן שיש בו שפע של מזונות ופיתויים -

אנחנו רוצים שהם יבחרו במזון מזין ובריא,

בעידן שיש מלא השפעות על המצב הרגשי -אנחנו מחפשים כל דרך בה נחזק את הילדים, ובעידן שהשפעת הסביבה גדולה -

אנחנו צריכים לדעת שהגישה שלנו לילדים היא זאת שמנצחת.



האמת - כולם מדברים על חינוך טוב, ואף יש כאלה ש"זורקים" את האחריות על מערכת החינוך. כולנו משקעים בחינוך הילדים, לוקחים אותם לחוגים, שיעורים פרטיים ועוד. ולכולנו אכפת מחינוך הילדים שלנו.


אך אנחנו שוכחים דבר אחד מאוד חשוב - והוא : כדי שנצליח לחנך את הילדים שלנו כמו שצריך וכמו שאנחנו רוצים אנחנו צרכים קודם לחנך את עצמנו !


אני יודעת - מאתגר לעכל אמירה זו. ואישית כערין וכאמא לא נוח לי עם המילה לחנך !

אך אם נחליף את המילה חינוך בלמידה הדבר הזה הופך להיות יותר מזמין ואף מהנה.


כן - יותר מזמין ומושך ללמוד בעצמנו וללמד את הילדים מאשר לחנך את עצמנו ואת הילדים . צודקת לא ?


לכן - אם השאיפה של כל הורה לגדל ילדים בריאים, מאושרים וחזקים אז קודם כל - אחד מאתנו ההורים אמור להיות מודע לאכילה שלו, להיות שמח ומאושר בעצמו ולעשות לדברים שגורמים לו להיות חזק.


ואז ללמד את הילדים וב- 95% המסר עובר בלי להתאמץ.


ואוו, כשחושבים על זה כך האנרגיה שלנו פתאום עולה כי אנחנו יודעים שבגישה זו כולם מרוויחים -

אנחנו הופכים להיות יותר טובים והילדים נהנים מכל הצדדים.



דוגמה טובה להרגל נפוץ שגדלנו ומגדלים את הילדים שלנו עליו והוא פוגע באכילה ובבחירת המזון.



הרבה אנשים וילדים

מתקשים להתמודד עם קשיים !

זה לגיטימי וטבעי -

כי מגיל קטן לא לימדו אותנו

להתמודד עם זה

לא בבית ספר ואולי גם לא בבית.


לא הכינו אותנו לחיים האמתיים - לעליות וירידות.

אך משהו אחד בטוח עשו אותו ואנחנו גם ממשיכים לעשות אותו עם ילדינו זה להציע שוקולד או סוכרייה כפיצוי לחוויה -

מה שנקרא כדי להפסיק לבכות או כדי שיהיה טוב בזמן שמאתגר !


וכשנחשפים לפיצוי זה מגיל קטן פעם אחר פעם אנחנו והילדים מתרגלים לחפש את אותו המתוק או האוכל המנחם בכל פעם שקשה לנו. כך שכל עוד ואנחנו ההורים (המבוגרים) ממשיכים להיות באותה גישה מחלישה

המרדף אחרי הממתקים והאוכל המפצה ימשיך להתקיים.

כי ילד לא יודע להבדיל בין עצב לשעמום או בין שמחה להתרגשות

(כל עוד ולא לימדנו אותו את ההבדל)

בשבילו רגש זה רגש והתוצאה אחת - במיוחד אם יש קושי בהתמודדות על הרגש.



ולכן בואו לא נשכח שהשינוי נמצא בידיים שלנו.

ובכך ללמד את הילד וגם את עצמנו להתמודד, להכיל את החוויה, להאמין שזה יעבור, להסתכל על הדברים החיוביים, וגם לשנות מצב רוח בעזרת דברים חיצוניים שונים כמו : תנועה, שיר, חינוך ועוד.


זה יגרום לנו ההורים להיות חזקים ובטוחים בעצמנו יותר,

ולגדל ילדים בריאים, מאושרים, חזקים, מאמינים בעצמם ובטוחים יותר. כתוצאה - זה ישפיע על האכילה שלנו ושלהם באותה מידה ובכך הגישה שלנו לאוכל תהיה מבוססת על : גישת האכילה המחזקת .

.


אשמח לשמוע מכם -

מה הדבר שאתם לוקחים מתוכן זה ?