5 סיבות למה אנחנו והילדים מחפשים מתוקים – ומה זה בעצם אומר
- Areen Kamal Daxa
- 26 ביוני
- זמן קריאה 3 דקות
כולנו מכירים את זה – הילד מבקש עוד שוקולד, אנחנו גונבים עוגייה בלי שיראו, ובשעה ארבע אחר הצהריים הבית מרגיש כמו מרדף אחרי סוכר. אבל מתוק הוא לא סתם טעם – הוא שפה.
ובשיטת "מאחורי הצלחת", אנחנו לומדים לקרוא את השפה הזו – ולהבין מה באמת עומד מאחוריה.
הנה 5 סיבות עמוקות וחשובות לכך שאנחנו (והילדים) משתוקקים למתוק – ואיך דרך הצלחת אפשר להבין מה הגוף והנפש מנסים לומר :
1. ירידה באנרגיה – והצורך בדלק מידי
כשהגוף מרגיש עייפות, רעב או חוסר באנרגיה – הוא מחפש פתרון מהיר. ומתוק הוא דלק מהיר – הוא מעלה סוכר בדם ונותן תחושת ערנות, גם אם זמנית בלבד.
מה אנחנו רואים בצלחת ? ארוחה דלה, יום עמוס בפחמימות פשוטות (קרקרים, קורנפלקס, לחמניות) או חוסר חלבון לאורך היום.
מה אפשר לעשות ? לחזק את הארוחות הבסיסיות – ולבדוק אם הבקשה למתוק מגיעה אחרי זמן ממושך ללא אוכל מאוזן.
2. צורך בנחמה רגשית – “בא לי משהו מתוק כדי להרגיש טוב”
מתוק הוא חיבוק מהיר. הוא נותן תחושת פיצוי, רכות, אהבה – במיוחד כשאנחנו או הילדים מרגישים חוסר שקט, כעס, תסכול או עצב.
מה אנחנו רואים בצלחת ?
רצון במתוק דווקא אחרי ויכוח, בכי, או יום עמוס רגשית. אצל ילדים זה מגיע לרוב אחרי מסגרות, אצלנו – אחרי שעות של תפקוד.
מה אפשר לעשות ?
לשאול: "מה את/ה באמת צריך עכשיו – אוכל או רוגע?" ולאפשר רגע של הקשבה או חיבוק לפני הגשת מתוק.
3. הרגל אוטומטי – לאכול מתוק בשעה קבועה או בסיטואציות מסוימות
לפעמים, הגוף בכלל לא רעב – הוא פשוט מתוכנת. "אחרי הגן – חטיף", "אחרי ארוחת ערב – משהו מתוק". המתוק הפך לטקס, גם אם לא תמיד מתאים.
מה אנחנו רואים בצלחת ?
רצף של אכילה שנראה כמו "על אוטומט", בלי שיח, בלי תשומת לב.
מה אפשר לעשות ?
להכניס שיח חדש סביב השולחן: "בא לך משהו מתוק – למה דווקא עכשיו?" ולהציע אלטרנטיבה או שינוי בסדר הפעולות – כמו פעילות משותפת קטנה לפני החטיף.
4. צורך בשליטה – הילד (או אנחנו) בוחרים מתוק כדי להרגיש שליטה עצמית
כשילד מרגיש שאין לו שליטה ביום, במילים, בגבולות – הוא מנסה להכתיב לפחות מה ייכנס לו לפה. המתוק הוא מחאה שקטה – או בקשת אוטונומיה.
מה אנחנו רואים בצלחת ?
התנגדות לאוכל אחר, בחירה חד-צדדית ("אני רוצה רק את זה!"), פיצוץ סביב סירוב לחטיף.
מה אפשר לעשות ?
לתת תחושת בחירה – לבחור בין שני מתוקים, או להחליט מתי זה יוגש. לא להילחם – אלא לייצר תחושת שיתוף.
5. חוסר ויסות – כשהילד (או אנחנו) מוצפים
חוסר שינה, עומס חושי, רעש, מסכים – כל אלה יוצרים בגוף תחושת הצפה. ואז – מהיר, נגיש, מנחם = מתוק.
מה אנחנו רואים בצלחת ?
בקשות חוזרות ונשנות למתוק דווקא כשמסביב יש בלגן, לחץ, שעמום או חוסר מענה רגשי.
מה אפשר לעשות ?
לזהות את הסביבה – לשים לב אם זה מופיע אחרי מסכים, או בסיום יום רועש. להציע הפוגה – טיול קצר, מים, שיח או פעילות מרגיעה – לפני הגשת המתוק.
איך מתחילים שינוי ?
במקום לשאול "איך להפסיק עם המתוקים" – נשאל: "מה הילד מנסה לומר לי עכשיו דרך הבקשה הזאת?"
בכל פעם שהוא מושיט יד לעוגייה – יש סיפור. ובמקום להילחם על הסוכר – נלמד להקשיב לסיפור שמאחוריו.
וזה בדיוק מה שאני מלמדת בהרצאות ובמועדון החוסן : להסתכל על הצלחת ככלי רגשי, להבין את הילד מבפנים – ולחזק אותו באמת, מבפנים החוצה.
רוצה כלים יומיומיים לניהול מתוקים בבית בלי לחץ ?
אני מזמינה אותך להצטרף אליי ל־מועדון החוסן – מרחב של הורים אמיצים ורגישים שמבינים שאוכל זה לא רק אוכל –זו שפה.
ובשפה הזו אפשר לגדול יחד.
Comments