למה זה קורה כמעט בכל בית – ומה עושים מהיום כדי להחזיר שקט, יציבות וחוסן בסוף היום? יש שעות ביום שבהן אפשר לשמוע  את העייפות בבית. רגע שהוא כמעט תמיד חוזר על עצמו: אֶיזֶה פיצוץ רגשי, בכי, הצפה, ריב או חיפוש מתוקים, שוקולד… בערך בין 16:00 ל–18:00. ובואו נודה באמת — גם אנחנו, ההורים, מרגישים את זה. הילד מתפרץ על משהו קטן, אתם עייפים, הבית בשיא העומס, והכול מרגיש כמו “עוד יום שלא נגמר”. אבל מאחורי ההתפרצות הזו יש סיבה עמוקה , פיזיולוגית ונפשית. וכשמבינים את זה – ההתמודדות משתנה לגמרי. אז בואו...

יש תקופות שהעולם בחוץ מרגיש לא יציב: מזג אוויר שמתבלגן, ימים חמים שנגמרים בקור, רוחות שמגיעות משום מקום, הימים קצרים, עייפות שמצטברת, ועומס יומיומי שלא נגמר. בתקופות כאלה, הגוף — וגם הלב — מתנהגים אחרת. הילדים רגישים יותר, עייפים יותר, חסרי סבלנות, רעבים בשעות מוזרות…וההורים מרגישים שהם רצים בלי לנשום. ולפעמים זה מרגיש כאילו “כולנו קצת חולים”. אבל האמת? זו לא רק שפעת. ולא רק מזג האוויר. זה חוסר יציבות  שפוגש את המערכות הכי עדינות בגוף שלנו – במיוחד של הילדים. בכתבה הזו אני רוצה לעשות סדר,...

כשיש “הכול מהכול”, ההחלטות הופכות קשות יותר – והלב של ההורה מתמלא בלבול, עומס ותסכול. אנחנו חיים בתקופה שבה הילדים שלנו חשופים לשפע שלא היה כמותו . שפע של אפשרויות, מידע, גירויים, מזון, חוגים, צעצועים, תכנים, וכמובן שפע של דעות על "איך נכון לגדל ילדים ". ולפעמים – ככל שיש יותר, ככה זה מרגיש פחות ברור. הלב של ההורה רוצה לתת הכול, אבל הראש מתמלא רעש : "מה מזה באמת נכון? ", "מה הילד שלי באמת צריך ולא רק רוצה ?" "איך אני יודע שאני לא טועה ?" זו התחושה שמלווה כמעט כל הורה היום: רעש חיצוני, בלבול...