כשקיבלתי את אחד התארים החשובים ביותר, התואר "אמא", התחלתי לחשוב איך לגדל את הילד שלי בגישה בריאה, מעצימה, ומחזקת. גישה שתגרום לו להיות מודע לעצמו ולגוף שלו כבר מגיל צעיר, תעזור לו להבדיל בין המזונות הבריאים והמזונות הפחות בריאים ותסייע לו לקבל את הבחירה הנכונה תוך תחושת העצמה.

קיבלתי הרבה תגובות מהסביבה על הגישה השונה שלי. אחת שבלטה מאוד הייתה:
"הוא ילד קטן שעדיין לא מבין כלום - תני לו ליהנות"! תגובה זו הדהדה לי בראש לאורך זמן והובילה אותי לשאול את עצמי הרבה שאלות שבסופן הגעתי לכמה מסקנות. מסקנות שהפכו להיות אבני הבסיס בדרך החינוך שלי ואני משתפת אתכן בעיקריות שבהן:

1. ילדים הם אמנם קטנים אך הם בני אדם - הגיל שלהם לא אמור להשפיע על הגישה שלנו, כך שאם נתייחס אליהם כמו שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו הקשר בינינו יתחזק ויתעצם יותר.

2. ילדים מבינים וקולטים הכל והגישה שלנו אליהם בילדות משפיעה על הבגרות שלהם ועל התפיסה שלהם בעתיד.

3. אנחנו אוכלים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לאכול - זה המסר הבסיסי שאותו מומלץ/צריך להעביר לילדים שלנו. האוכל הוא לא הגורם העיקרי להנאה בחיים ויש הרבה דברים אחרים שגורמים לנו ליהנות בחיים.