איך לייצר שגרת קיץ משפחתית – בלי להילחץ מהשעות

"מה עשינו היום ? כלום. שוב כלום"

אני זוכרת את עצמי יושבת בערב על הספה, מתבוננת בבלגן בסלון, בכביסה שהתייבשה חצי, במטבח המבולגן, והכי הרבה – בתחושת הפספוס הזו שתפסה לי את הבטן.

כל היום הייתי בבית. גם הילדים. ניסיתי לעשות משהו. כתבתי לי רשימה. סימנתי בלב מטרות.

אבל בפועל – היום ברח לי מהידיים.

לא הספקתי מה שרציתי בעסק, לא הרגשתי שהייתי ממש נוכחת עם המשפחה, וגם לא הצלחתי לקחת לי רגע לעצמי. ובמקום להיות גאה בעצמי – הרגשתי עצבים, כעס פנימי, תסכול כזה שמכווץ אותך בלילה. "שוב לא עשיתי מספיק."

ולאחר שיחה עם עוד אימהות הבנתי שאני לא לבד.

הרבה הורים מרגישים ככה בקיץ. המסגרות נפסקות, הסדר נעלם, והעומס לא נגמר. אנחנו מנסים “לשמור על שפיות” ומצפים מעצמנו לתפקד באותה רמה כמו בשגרה – אבל בלי שגרה.

וזה פשוט לא עובד.

אז מה כן עזר לי לשנות את התמונה ?

ברגע ששחררתי את הצורך “לעמוד בזמנים” – והתחלתי לחשוב לפי אנרגיה, משהו נרגע בי.

במקום להילחם בלו"ז – בניתי לי מסגרת גמישה. בלוקים של אנרגיה, לא של שעות.

• בוקר רך (לפני שכולם קמים) – בלי דרישות, עם קפה, שקט, ואפילו נשימה

• שעתיים מיקוד – בזמן שבו הילדים קצת נרגעים או במסך

• זמן משפחתי – פעילות פשוטה, בלי לחץ להיות "הורה מושלם"

• ערב שקט – רגע לעצמי, אפילו 10 דקות

  
  

זו לא שגרה מושלמת. אבל זו שגרה שיש בה הנחות. שיש בה חמלה. שיש בה חופש.

וברגע שהפסקתי לנסות להספיק – התחלתי להרגיש שנוכחת.

זה מה שקורה בפועל :

הקיץ מביא איתו הרבה שמש, הרבה רעש... וגם הרבה בלגן.

הילדים בבית, הגבולות בין עבודה לבית מטשטשים, הארוחות לא מסודרות, והשעות פשוט בורחות. הורים רבים מספרים שהתחושה המרכזית שלהם בקיץ היא לחץ –לא רק לחץ להספיק, אלא תחושת כישלון סמויה: "עוד יום שלא הספקנו בו כלום", "לא היה סדר, לא היה חינוך, לא היה שקט", "אני רק רציתי להיות איתם – ויצאתי מותשת".

אבל הקיץ לא צריך להיות תקופה של הישרדות, והוא גם לא חייב להיות לו"ז צפוף של פעילויות וטיולים. אפשר אחרת.

אפשר ליצור שגרת קיץ משפחתית, כזו שמביאה איתה חום – אבל גם שקט.

מה זו בכלל "שגרה בקיץ"?

שגרה בקיץ היא לא בהכרח שעות קבועות.

היא לא חייבת להתחיל ב־7:00 עם טבלה תלויה על המקרר.

שגרה בקיץ היא רצף של עוגנים. עוגן בוקר. עוגן צהריים. עוגן ערב.

זו הדרך שלנו להגיד לילדים (וגם לעצמנו): "יש כיוון. יש רוגע. יש למה לצפות."

איך בונים שגרה בלי להילחץ מהשעות ?

1. להתחיל מהאנרגיה – לא מהשעון

במקום לקבוע שהפעילות תתחיל ב־9:00, נסו לשאול: "מה ירגיש לנו טוב לעשות אחרי שהתארגנו ונרגענו קצת?"

במילים אחרות –תכננו לפי קצב משפחתי, לא לפי השעון. זה יוצר פחות תסכול, ויותר תחושת הצלחה.

2. עוגן בוקר קבוע

לא משנה מתי הילדים קמים –מה חשוב לכם שיקרה בבוקר? זה יכול להיות ארוחת בוקר משותפת, סיפור, זמן שקט, או אפילו סדר יום קטן שאתם כותבים יחד.

העוגן הזה מייצר תחושת פתיחה, התחלה ברורה.

3. עוגן צהריים עם עצירה אמתית

גם אם היום לא הלך כמו שתכננתם –עוגן של הפסקת צהריים, שכולל ארוחה מזינה ונוכחות (אפילו קצרה), יכול לאפס את כל מה שהיה עד עכשיו.

זוהי תזכורת: אפשר להתחיל מחדש גם באמצע היום.

4. עוגן ערב שמרגיע את המערכת

סיבוב בחוץ, מקלחת מוזיקלית, סיפור עם תאורה רכה – לא משנה מה תבחרו, כשהערב נראה דומה כל יום – גם המוח של הילדים (ושלנו) נרגע. יש תחושת "סגירה" ליום.

והכי חשוב – להרפות מהציפיות

אנחנו רוצים שהם ייהנו, שנחווה זמן איכות, שנספיק גם וגם וגם.

אבל האמת? לא כל יום צריך להיות מושלם. לא כל שעה צריכה להיות ממולאת.

לפעמים הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים להעניק – הוא נוכחות רגועה.

ואת זה, אפשר לתת גם בלי לצאת מהבית, גם בלי לו"ז מוקפד, וגם כשחם ומעייף.

לסיכום:

שגרת קיץ לא נמדדת בכמה הספקנו –אלא בכמה נרגענו, התחברנו, ואכלנו טוב.

אז אל תבנו "תוכנית קיץ" לפי השעון. בנו אותה לפי הלב עם עוגנים פשוטים, רגעים קטנים –

והרבה חמלה לעצמכם.

ואם גם אתם מרגישים שהקיץ הזה לוחץ, שואב, מבלבל – תעצרו רגע.

תשאלו את עצמכם לא מה אתם צריכים לעשות, אלא מה יעשה לכם טוב. תסתכלו על היום לא כשעות – אלא כמעגלים קטנים של אנרגיה שאתם יכולים לבחור איפה להשקיע.

זה שינה לי את הקיץ. וזה מה שאני רוצה לחלוק איתכם.

כי בקיץ הזה, אני מאחלת לנו לא להספיק הכול – אלא להרגיש שבאמת היינו שם.