מודעות לרגשות ומענה לצרכים הבסיסיים של הילד (ושלנו) מהווה צורך בסיסי וקיומי,
במיוחד אם אנחנו רוצים לצמצם או למנוע תגובות או התנהגויות שונות הנובעות מחוסר חיבור וחוסר מודעות ומענה לרגשות ולתחושות של הילד, וזה החל מגיל לידה ומעלה.
זה מתחיל מהילדים - הרבה פעמים כשהתינוק בוכה מתוך צורך מסוים ולא בהכרח קשור באוכל, כאימהות וגם כהורים אנחנו ישר מציעים לו לינוק או בקבוק. תגובה זו מלמדת את הילד שכל בכי או קושי שהוא לא חייב להיות נובע מרעב המענה הוא אוכל.
בעצם אם נסביר את זה אחרת, הצורך שלנו באוכל נובע ממקור הישרדותי וגם רגשי.
כך שמגיל קטן אנחנו לומדים שכדי להתקיים בחיים ולהתקדם אנחנו צריכים לאכול ובכל פעם שאנחנו חווים סערת רגשות, רגשות לא מוסברים או בזמן שקשה לנו בסיטואציה מסוימת לעולה קושי בהתמודדות אנחנו ישר נחפש אוכל כתגובה מרגיעה שמחזירה לנו את השליטה ומספקת לנו תחושת ביטחון.
ובקרב הילדים זה ממש בולט, כי יש הרבה ילדים שמתקשים לבטא את הרגשות שלהם בצורה מילולית, והצורך האוכל זה הדבר שיעזור להם להרגיש ביטחון, הרגעה ושליטה.
יותר מזה, פעולת הלעיסה בזמן האכילה מסייעת לנו ובמיוחד לילדים להרגיש יותר טוב, כי הפעלת שרירי הלסת והפעולה עצמה מסייעת לשחרור הורמונים במוח שמעלים לנו את התחושה הכללית ואת מצב הרוח בדגש על זמנים שבהם קשה לנו עם הרגשות שאנחנו חווים.
בשנים האחרונות, עוד מתקופת הקורונה הנטייה לאכילה רגשית עלתה באופן משמעותי בקרב רוב הגילאים וזה בעקבות הפערים שנוצרו בין הצורך הרגשי – חברתי לבין המציאות הקיימת, החשיפה לתכנים שונים וחוויות השונות שקשה לנו לקבל.
וכדי לצמצם את הפער הנוצר אנחנו מתבקשים להדגיש את חשיבות המודעות לרגשות הפנימיים לחיבור לצרכים הפיזיים והרגשיים ולביטוי העצמי במיוחד בקרב הילדים.
אם כך,
הנה 3 צעדים שיעזרו לנו להוריד התקפי אכילה על רקע רגשי בקרב הילדים
(וזה נכון גם לנו ההורים) :
1. בכל פעם שניגשים למטבח ומתחילים לחפש אוכל –
עוצרים ושואלים האם ניתן להחליף את זה במזון אחר ?
פעולה זו מסייעת לנו ולילדים שלנו להיות במועדות עצמית לרגשות ומאפשרת לנו ביטוי עצמי.
ברוב הפעמים כשאנחנו מחפשים אוכל כמענה לצורך רגשי הבחירה שלנו תהיה במזון מתוק, עשיר בסוכרים או פחמימות פשוטות.
הסיבה לכך היא שמבחינה פיזית הגוף שלנו צריך את המתוק או את האנרגיה באופן מידי, ומזון מסוג זה מספק לו זאת בנוסף מבחינה גופנית וגם רגשית.
אך אם עוצרים ושואלים האם ניתן להחליף את המזון במזון אחר בריא יותר או בפעילות גופנית שמעלה את רמת האנרגיה אז אנחנו נזיז את הפוקוס שלנו ונשנה את התגובה שלנו.
איך עושים זאת עם ילדים ?
# ילדים קטנים מגיל שנה עד גיל שנתיים וחצי – שלוש מסמנים לנו זאת בעזרת הגוף שלהם.
וברוב המצבים בגיל הזה הצורך באכילה רגשית תהיה נובעת מעייפות וצורך בשינה (או שזה שיקוף של מה שההורים חווים ולסביבה שנמצאים בה) והתגובה ההתנהגותית תהיה : התקפי זעם, התנגדויות ובחלק מהמקרים גם בכי לא מוסבר (כמובן שזה משתנה מילד לילד) .
# ילדים מגיל 3 (בערך) ומעלה יבטאו את האכילה רגשית שלהם בעזרת בקשות ממושכות לאכילה מתוקים וחטיפים. וזה יכול להיות לאחר שימוש ממושך במסכים או כתוצאה משעמום או צורך רגשי שלא מצליחים לבטא אותו מילולית.
לכן - חשוב ללמד את הילדים מגיל קטן להיות קשובים לרגשות שלהם ולצרכים שלהם ויחד עם זאת חשוב ללמד אותם את המילים שמתארות את המצב הרגשי שלהם ובכך אנחנו נבין עליהם ונעזור להם לשנות את התגובה ההתנהגותית.
נ.ב.
הרבה פעמים הילד מבקש מתוקים או חטיפים כמענה לאכילה רגשית ואם נשאל אותו אם ניתן להחליף במזון אחר אז התשובה תהיה בסוג פחמימה אחרת כגון : לחם או עוגיות. תגובה זו מוכיחה יותר שהצורך באכילה נובע ממקום רגשי וסיפוק אנרגיה באופן מידי.
2. לעשות קפיצות לפני שאוכלים.
הילדים מבקשים לאכול משהו מתוק או חטיפים והם מסרבים לבחור במזון "בריא" אחר, במצב כזה ההמלצה שלי היא שתעשו קצת פעילות / תנועה.
בהרבה מקרים כשעושים תנועה, מזרימים את הדם בגוף ומחדשים את האנרגיה הצורך באכילה רגשית יורדת כתוצאה מזה שמצב הרוח משתפר ועולה.
# רואים וחווים את זה במיוחד עם ילדים שמבלים הרבה זמן מול מסך, נמצאים במאמץ גופני ונפשי ממשוך או שמושפעים מהאווירה בבית שלא כל כך תומכת ומרוממת ולכן הגוף שלהם זקוק לתנועה והתחדשות. בכך, כמה קפיצות לפני שאוכלים או ריקוד קטן להעלאת מצב הרוח יכול בהחלט להקטין את האכילה הרגשית ואף למנוע אותה.
3. ארוחות גדולות קבועות ולפחות ארוחה משפחתית גדולה פעם ביום.
כשעושים סדר בארוחות היומיות העיקריות ומספקים לגוף את רוב אבות המזון החיוניים לתפקוד תקין, התפתחות וגדילה הצורך של הגוף באנרגיה זמינה יורד.
יחד עם זאת, מומלץ מאוד להקפיד על ארוחה משפחתית פעם ביום / יומיים, בה כל / רוב המשפחה יושבים לאכול ארוחה ביחד. צעד זה יספק את המענה הרגשי והחוויתי לילדים וכתוצאה הצורך שלהם באכילה רגשית קטנה.
חושב לציין שאכילה רגשית היא תגובה טבעית של הגוף, ולא תמיד אנחנו חייבים לטפל בה באופן מידי. כך שההמלצה היא להיות מודעים אליה, לזהות אותה ולעקוב אחריה. ובמידה והיא מתמשכת, כלומר הופכת להיות תגובה אוטומטית אז רצוי ומאוד לפנות לטיפול מותאם.
ברוב הפעמים נושא זה מעלה המון שאלות ורצון לדעת עוד,
לדעת לזהות את המצב ואת הדרך לטפל ולהקטין אותו.
וכשמתייעצים, שואלים ומדברים על זה אז המצב משתנה ותחושת הביטחון והשליטה חוזרת.
ואני כאן כדי לתת לכם את המענה על השאלות האלה שיש לכם,
לכוון ולייעץ בהתאם למצב.
לכן אני מזמינה אותכם לשלוח לי הודעה עם שם מלא
ואני אדאג ליצור אתכם קשר ולהעניק לכם ייעוץ מותאם לכם חינם,
בה נדבר על האכילה שלכם ושל הילדים
ואמליץ לכם המלצות בהתאם.
זה הטלפון שלי 052-427-5135
ואני מחכה להודעה שלכם.
באהבה וברכה
שלכם - ערין
