הכאב של יום שישי: ממה עשוי חוסר השקט הטיפוסי של סוף השבוע ?
- Areen Kamal Daxa
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
ממה עשוי חוסר השקט הטיפוסי של סוף השבוע — ואיך הוא משפיע על האווירה והחוסן הפנימי של הילדים ?
יום שישי הוא יום של ביתיות, הכנות, משפחתיות – אבל גם יום שבו משהו “מתערבב” בתוך הילדים, וקשה לפספס את זה:
הם יותר עצבניים, יותר רגישים, נכנסים למריבות על שטויות, מתפזרים, מבקשים מתוקים בלי הפסקה… ובאוויר יש תחושה כזו של חוסר שקט שלא נגמר.
אבל מתחת לכל זה יש סיפור עמוק יותר — סיפור על עומס, על מעבר מצב, על צורך בוויסות ובעיקר על חוסן פנימי שמתערער אחרי שבוע שלם.

בואו נפרק את זה.
1. יום שישי הוא “יום מעבר” — ומעברים מגבירים מתח אצל ילדים
במשך כל השבוע הילדים פועלים במבנה: בית - מסגרת - בית - שגרה - שינה.
אבל יום שישי שובר את הקצב: יכול להיות השכמה אחרת, הורים בחופש, הבית בשיא פעילות, אין חוגים, אחים בבית, בישולים, סידורים - ויותר אווירה משפחתית.
עבור מערכת העצבים של ילד — זה מעבר חד.
ומעברים שלא מקבלים החזקה - יוצרים חוסר שקט.
כי ילדים לא אומרים “קשה לי עם השינוי”. הם אומרים את זה דרך התנהגות ואוכל.
2. סוף השבוע הוא רגע שבו כל השבוע מתנקז — לטוב ולפחות טוב
ביום שישי מתרחש משהו מעניין: כאילו כל המתח שמצטבר אצל הילדים לאורך השבוע — פתאום יוצא.
העייפות מהבקרים, העומס הלימודי, הרעש, המפגשים החברתיים, הרצון לרצות…הכול מקבל ביטוי בעוצמה.
התפרצות? בכי? בקשות אינסופיות לנשנושים?
זו לא “בעיה התנהגותית”. זה שחרור של הצטברות.
והורה שלא מבין את זה — נלחץ.
והורה שנלחץ - מעלה עוד יותר את חוסר השקט בבית.
3. התזונה של יום שישי משפיעה על כל האווירה
יום שישי הוא גם היום שבו הילדים אוכלים הכי פחות מסודר: קצת פה, קצת שם, טועמים בישולים, הרבה פחמימות, נשנושים, לפעמים כמעט בלי חלבון וירקות.
ומה קורה כשהגוף מקבל פחות יציבות ?
נפילות אנרגיה
בקשות למתוקים
עצבים
חוסר יכולת לשחק רגוע
תלות גבוהה בהורה
מערכת העצבים לא אוהבת חוסר יציבות —והצלחת ביום שישי פשוט משקפת את זה.
כשילד אוכל “על הדרך” כל היום, הוא לא סתם “רעב” — הוא לא רגוע.
4. החוסן הפנימי של הילד — זה מה שנפגע ראשון
חוסן פנימי הוא שילוב בין הגוף לנפש:
יציבות אנרגטית
תפעול רגשי תקין
תחושת ביטחון
ויסות
יכולת ליהנות מרגעים משפחתיים
כשיש חוסר שקט תזונתי + עומס רגשי + מעבר של סוף שבוע —החוסן מתערער, והילד מאבד את תחושת השליטה שלו.
זו הסיבה שבבתים רבים יום שישי “מתפוצץ” עוד לפני ארוחת שישי / שעות הערב.
אז איך הופכים את יום שישי ליום של רוגע, לא של תסכול ?
1. מתחילים את היום בארוחה יציבה
חלבון + ירק + פחמימה מאוזנת = מערכת עצבים רגועה יותר לאורך היום.
2. מנמיכים ציפיות
יום שישי הוא לא יום ללמידה, לא יום חינוכי ולא יום לשיחות עומק. זה יום לנשימה וחיבורים.
3. נותנים זמן מעבר מודע
5–10 דקות של חיבוק, נשימה, משחק רגוע —לפני שנכנסים לסידורים והתארגנות.
4. שמים לב לבקשות של הילד
בקשה למתוק? ברוב המקרים זה לא “רצון”, זה סימן. הילד מבקש איזון, לא סוכר.
5. מזכירים לעצמנו שההתנהגות היא לא הילד — היא מה שקשה לו
כשההורה ניגש ממקום של הבנה, לא של תגובה —הילד נרגע מהר יותר.
לסיכום,
יום שישי לא “בעייתי”. הוא פשוט חושף את מה שהילדים מחזיקים כל השבוע — ואת מה שהגוף והנפש שלהם צריכים כדי להיות רגועים, יציבים ושמחים יותר.
כשמבינים את השורש —הבית הופך שקט יותר, יום שישי מרגיש קל יותר,
אם התוכן הזה נגע לך בנקודה רגישה או גרם לך לחשוב
אז אני מזמינה אותך להצטרף לקהילת הווטסאפ השקטה שלי.
לחצי עכשיו להצטרפות וקבלת שקט נפשי יומיומי –




תגובות