הקשר בין חוסן פנימי להתנהגות: למה ילדים בטוחים מתנהגים אחרת ?

כולנו מכירות את הרגעים האלה: הילד מתפרץ על משהו קטן, הילדה מסרבת לשתף פעולה, או שהבית מתמלא בצעקות במקום ברוגע. לפעמים אנחנו ממהרות לחשוב שזה "גיל ההתבגרות בקטנה", או "סתם אופי". אבל האמת היא, שלרוב מדובר בסימן לחוסן פנימי שזקוק לחיזוק.

מה זה בעצם חוסן פנימי ?

חוסן פנימי הוא שילוב של כוח מנטלי, גופני ונפשי. זהו אותו "שריר פנימי" שעוזר לילד להתמודד עם אתגרים, לווסת רגשות, להרגיש בטוח בעצמו ובקשר עם הסביבה.

כאשר החוסן הזה חזק – ההתנהגות נראית אחרת: הילדים רגועים יותר, פחות מתפרצים,

משתפים פעולה, וגם מצליחים להתרכז ולהתנסות בלי פחד להיכשל.

איך ניתן לזהות את הצורך דרך הצלחת ?

כדי להבין איפה הילד שלנו עומד ברמת החוסן הפנימי, כדאי לפעמים להסתכל על הצלחת שלו:

• ילד שמבקש כל הזמן מתוק - אולי חסרה לו יציבות אנרגטית, מה שגורם גם לחוסר שקט רגשי.

• ילדה שאוכלת בעיקר פחמימות - ייתכן שהיא מחפשת "נחמה", אבל חסרים לה חלבונים ושומנים שתומכים במערכת העצבים ובתפקוד המוח.

• ילד שנמנע מירקות ופירות - יכול להיות שהגוף מאותת שחסרים לו ויטמינים ומינרלים שמחזקים את החוסן הגופני והנפשי גם יחד.

הצלחת הופכת להיות "שפת סימנים" – דרכה אפשר לגלות מה הילד באמת צריך כדי להרגיש יציב ובטוח יותר.

איך לעזור לחזק את החוסן הפנימי ?

1. שגרה וביטחון – סדר קבוע בבית ותחושת יציבות נותנים לילד עוגן רגשי.

2. מזון מגוון – שילוב של חלבונים, שומנים טובים, ירקות ופירות צבעוניים – מחזק לא רק את הגוף אלא גם את היכולת המנטלית והנפשית.

3. הקשבה אמתית – לראות מה הילד בוחר בצלחת ומה הוא מסרב לאכול – זה רמז לצורך עמוק יותר.

4. שפה חיובית – לתת מקום לרגשות ולכאב, לצד גבולות ברורים.

5. פעילות ותנועה – תורמות לאיזון אנרגטי, משחררות מתחים ומחזקות את תחושת הביטחון.

לסיכום, המסר לאימהות -

ההתנהגות שאנחנו רואות – ההתפרצויות, הקושי לשתף פעולה, חוסר הסבלנות – היא רק הסימפטום. השורש נמצא עמוק יותר: ברמת החוסן הפנימי של הילד.

כשאנחנו מזינות את הילד שלנו נכון – בצלחת, בשגרה וביחס – אנחנו מעניקות לו לא רק אוכל, אלא תחושת ביטחון פנימי. חוסן שמחבר בין גוף חזק, נפש רגועה ומחשבה יציבה.

הילדים שלנו לא רק מתנהגים אחרת כשהם בטוחים – הם גם מרגישים אחרת.