כשילד מתקשה להתרכז – מה הוא בעצם אומר

יש רגעים כאלה שאנחנו מסתכלים על הילד שלנו —והלב פשוט מתכווץ. הוא יושב ליד השולחן, מביט במחברת, מתנדנד על הכיסא, ובמקום להתרכז – הראש שלו במקום אחר לגמרי.

כילדה הייתי שם והיום אני כל כך מבינה את אותם הילדים ויחד עם זאת אותכם ההורים.

בדרך כלל, התגובה האוטומטית שלנו כהורים היא לתקן: “תתרכז רגע”, “תפסיק לזוז”, “שוב אתה לא מקשיב לי”. אבל אם ננשום רגע פנימה ונקשיב באמת, נגלה שמה שאנחנו רואים —זה לא בעיה. זו שפה.

הילדים שלנו מדברים אתנו דרך הגוף וההתנהגות. וכשילד מתקשה להתרכז –

הוא בעצם מספר לנו סיפור.

מה הילד בעצם אומר כשהוא לא מצליח להתרכז ?

קושי בריכוז הוא סימפטום, לא סיבה.

מאחוריו יכול להסתתר צורך גופני, רגשי או סביבתי — ולעיתים שילוב של שלושתם.

1. הגוף מבקש אנרגיה יציבה :

כאשר הילד מתחיל את היום עם דגני בוקר עתירי סוכר, בורקס או שוקו מתוק, רמות הסוכר שלו בדם מזנקות ואז צונחות. ברגע הזה המוח – שהוא הצרכן הכי גדול של האנרגיה בגוף –מקבל אות בלבול: “אין לי דלק”. והתוצאה ? קושי להתרכז, עצבנות, או עייפות באמצע השיעור.

לכן תזונה יציבה המבוססת על חלבון (כמו ביצה, יוגורט טבעי, טחינה או קטניות) עם פחמימה איכותית ושומן טוב, מעניקה למוח דלק אחיד לאורך היום ומאפשרת לוויסות, רוגע וקשב.

2. המוח זקוק לחומרי גלם איכותיים :

למוח שלנו יש צרכים תזונתיים מדויקים: ברזל, אבץ, אומגה 3, ויטמין B12, מגנזיום –כולם אחראים על תפקודים כמו קשב, זיכרון וויסות רגשי.

כאשר אחד מהמרכיבים האלה חסר, נוצר פער קטן שמצטבר להשפעה גדולה –שמתבטאת בעייפות, חוסר ריכוז, קושי בלמידה ואפילו התנהגות מתפרצת.

ילד שלא מצליח לשבת ולהקשיב אולי לא “עצלן” –הוא פשוט חסר באנרגיה מוחית.

3. הנפש מבקשת הקשבה וביטחון :

לפעמים, חוסר ריכוז הוא בכלל דרך של הילד להגיד: “קשה לי”. כשהילד מרגיש מוצף, דואג, או לא בטוח בעצמו –המוח עובר למצב הגנה. הוא לא יכול להתרכז כשהוא עסוק בהישרדות.

לכן, במקום לשאול “למה אתה לא מקשיב?” שווה לשאול “מה יכול לעזור לך להרגיש בטוח ומוכן?” כי ביטחון רגשי הוא הקרקע לכל יכולת קוגניטיבית.

4. עודף גירויים שמבלבל את המוח :

מסכים, רעש, חוסר בשינה, עומס של פעילויות –כל אלה שוחקים את יכולת הקשב הטבעית של הילד. המוח שלו פשוט מוצף, ומתקשה להבחין בין עיקר לטפל.

הפתרון כאן לא דורש שינוי ענק, אלא יצירת רגעים של שקט והתארגנות פנימית – ללא מסכים, עם אוויר, מים ותנועה.

אז מה אנחנו יכולים לעשות כהורים ?

1. להתבונן לפני שמפרשים – לנסות להבין מה הילד משדר ולא למה הוא “לא מתנהג כמו שצריך”.

2. להזין, לא רק להאכיל – לבחור מזונות שתומכים ברוגע וקשב: דגי ים, אגוזים, ירקות כתומים וירוקים, קטניות, שיבולת שועל.

3. לבנות שגרה של רוגע – זמן קבוע לשינה, נשימה, הפוגה ממסכים.

4. לשדר ביטחון – הילדים שלנו לומדים ריכוז גם דרך נוכחות רגועה ובוטחת של ההורה.

5. לגוון את האוכל – גיוון בצבעים, טעמים ומרקמים מעניק לגוף את כל מה שהוא צריך כדי לתפקד ולשמור על חוסן פנימי - גופני ונפשי.

לסיום,

ילד שמתקשה להתרכז לא “עושה לנו דווקא”.

הוא פשוט מבקש עזרה בשפה הכי אמתית שלו – הגוף וההתנהגות.

וכשאנחנו לומדים להקשיב לצורך, לא לסימפטום, אנחנו עוזרים לו לבנות בסיס איתן של חוסן –

פיזי, רגשי ומנטלי – שילווה אותו בכל תחום בחיים.

רוצים לקחת את ההבנה הזו צעד אחד קדימה ?

כל מה שקראתם עד עכשיו – להבין את המסר שמאחורי חוסר הקשב, לזהות את הצרכים של הילד, ולתמוך בו דרך ביטחון, וודאות ותזונה –זה רק ההתחלה.

בתוכנית “לומדים קשב” אני ביחד עם השותפה שלי ג'ויס מגלות להורים את הדרך להתיידד עם אתגרי הקשב של הילדים, במקום להילחם בהם.

בעצם התוכנית מספקת להורים כלים מעשיים ליצירת סביבה רגועה ובטוחה, שמאפשרת לילד:

• להרגיש בטוח ומוגן,

• לפתח שליטה עצמית,

• ולחוות שקט פנימי,

• בזמן שאתם ההורים מרגישים יותר מובילים ובטוחים בעצמכם.

זוהי באמת דרך ללמוד איך להקשיב לילד באמת, לזהות את הצרכים שלו, ולהעניק לו את הכלים לחוסן רגשי, מנטלי ופיזי – כל זאת תוך חיזוק הביטחון והקשר ביניכם.

לפרטים נוספים מוזמנים לפנות אליי לפרטי.