מהצלחת אל הריכוז: איך תזונה משפיעה על התנהגות ועל הפרעת קשב

בואו נודה באמת — כל הורה לילד עם קושי בקשב או ריכוז מכיר את זה מקרוב: הילד מתקשה לשבת בשקט, מאבד סבלנות מהר, מתפרץ, מתקשה להתמקד או עובר מנושא לנושא בקצב מסחרר.

לרוב אנחנו נוטים לחשוב שזה "עניין של אופי" או "של גיל", אבל האמת היא – שבמקרים רבים מה שקורה בצלחת משפיע ישירות על מה שקורה במוח - וזה לא רק אצל ילדי הקשב, בעצם זה הכון לכל הילדים.

כן, התזונה שלנו – ושל הילדים שלנו – היא הרבה מעבר לאוכל.

היא דלק. והאיכות של הדלק הזה קובעת איך המוח, הגוף והרגשות שלנו פועלים.

תזונה משפיעה על המוח – באופן מידי

המוח הוא איבר רעב. הוא צורך כמעט 20% מהאנרגיה של הגוף, והוא תלוי לחלוטין באספקת חומרים מזינים. כשאנחנו מזינים אותו נכון – הוא מתמקד, נרגע ומבצע את תפקידיו בקלות. אבל כשיש חוסרים, קפיצות סוכר או מזון מעובד – הוא "נכנס להישרדות".

מה זה אומר בפועל ?

• רמות סוכר עולות ויורדות בחדות > התנהגות מתפרצת, עייפות, בכי או חוסר שקט.

• חסרים במינרלים כמו ברזל, מגנזיום ואבץ > ירידה בריכוז, עצבנות, חוסר סבלנות.

• חוסר באומגה 3 > פגיעה בזיכרון, בקשב ובוויסות רגשי.

וכשזה קורה יום אחרי יום, קשה לילד – גם אם הוא רוצה – להיות רגוע, מרוכז ומשתף פעולה.

סוכר וצבעי מאכל – המכשול השקט של הקשב ושינויים בהתנהגות

רוב ההורים לא שמים לב כמה סוכר מסתתר במזון "רגיל": יוגורט, דגני בוקר, רטבים ואפילו לחמים. עודף סוכר גורם לקפיצת אנרגיה מהירה – ואז לצניחה חדה.

והתוצאה? הילד נרגש, מדבר בלי הפסקה, מתקשה לשבת, ואז לפתע קורס מעייפות או תסכול.

גם צבעי מאכל, חומרים משמרים וממתיקים מלאכותיים עלולים להשפיע על התנהגות – מחקרים הראו קשר ישיר בין תוספי מזון לבין עלייה בהיפראקטיביות ובאי-שקט.

חוסרים תזונתיים שמתחפשים ל"הפרעת קשב ובעיית התנהגות"

לפעמים הבעיה לא בקשב, אלא בתזונה. כשיש חוסר ברזל, למשל, הדם לא מעביר מספיק חמצן למוח – וזה מתבטא בקושי בריכוז, עייפות, וחוסר אנרגיה.

חוסר במגנזיום יוצר עצבנות, חוסר סבלנות ונטייה להתפרצויות. גם אבץ, ויטמין B12 ואומגה 3 משפיעים ישירות על תפקוד המוח, מצב הרוח והוויסות הרגשי.

הבשורה הטובה? ברגע שמתחילים לגוון נכון – הגוף מתחיל לאזן את עצמו. הקשב משתפר, ההתנהגות נרגעת, והבית כולו נכנס לקצב אחר.

אז מה כן כדאי לשים בצלחת ?

1. חלבונים איכותיים – ביצים, קטניות, טונה, עוף, טופו – שומרים על רמות סוכר יציבות ותומכים בריכוז לאורך זמן.

2. שומנים טובים – אבוקדו, אגוזים, שמן זית, דגים – מזינים את המוח ותומכים בתפקודו.

3. פחמימות מלאות – קינואה, שיבולת שועל, בטטה, אורז מלא – מספקות אנרגיה מתונה ולא "קפיצות סוכר".

4. ירקות ופירות טריים – מספקים ויטמינים ונוגדי חמצון שחיוניים לוויסות רגשי.

5. מים – התייבשות קלה יכולה לגרום לעצבנות, עייפות וחוסר ריכוז.

זה לא רק מה אוכלים – אלא איך

ילדים לומדים הרגלים דרך החוויה. כשאנחנו אוכלים יחד, מדברים על טעמים וצבעים, ונותנים להם לבחור – הם מרגישים שייכים.וכשהם מרגישים שייכים, הם נרגעים.

כך התזונה הופכת לכלי חינוכי – לא רק בריאותי.

לסיכום,

לפני שממהרים לחפש פתרונות חיצוניים, שווה להסתכל רגע על הצלחת. אוכל הוא השפה הראשונה של הגוף – והוא משפיע על ההתנהגות, הריכוז והחוסן הפנימי של הילדים שלנו הרבה יותר ממה שנדמה.

כך ששינוי קטן בתזונה יכול ליצור שינוי גדול בבית: יותר רוגע, יותר קשב, פחות התנגדויות – ותחושת שליטה חדשה אצל הילד וגם אצלנו.

אשמח לקרוא את התגובות שלכם

ולענות על כל שאלה

באהבה גדולה - ערין